טיפול פלזמה בפני השטח של פלסטיק
טיפול מקדים בפלזמה משפר את ההידבקות של פולימרים
טיפולים מקדימים בפלזמה בפני השטח, המכונים במדויק חמצון פני שטח בפלזמה מסוג "פאזת גז, פריקה זוהרת", יכולים לפתור קשיי הדבקה בין פלסטיק בעל אנרגיית פני שטח נמוכה לבין דבקים, ציפויים, דיו הדפסה, צבעים וחומרי איטום. שיטות אלה כוללות קורונה חשמלית, פלזמה אטמוספרית, פלזמת אוויר מונשבת חשמלית, פלזמת להבה, Pyrosil, פלזמת גז קר מרוחקת וקרינת UV עם אוזון. כל התהליכים האלה מאופיינים ביכולתם לייצר "פלזמת גז". במדע הפיזיקה, המנגנונים שבהם נוצרות פלזמות אלה שונים זה מזה, אך השפעתם על יכולת ההרטבה של פני השטח דומה. מלבד הטיפול בפלזמה קיימות שיטות יעילות מאוד נוספות, ובהן שיטות כימיות, פלואורואוקסידציה ושיטות מכניות.
מדוע קשה להדביק פלסטיק?
קשה להדביק פלסטיק וחומרים מרוכבים משום שפני השטח שלהם הידרופוביים, לא קוטביים, אינרטיים כימית ובעלי אנרגיית פני שטח נמוכה. ההידבקות מתרחשת באמצעות מנגנונים מרובים הכוללים שילוב מכני, דיפוזיה מולקולרית, אינטראקציה אלקטרוסטטית, הרטבה, קשירה כימית והיווצרות שכבת גבול חלשה, וכולם מתרחשים בו זמנית. עוצמת הקשר המושגת נקבעת הן על ידי תכונות שני החומרים והן על ידי תהליך ההדבקה והחיבור. כדי להשיג הידבקות מיטבית, הדבק (הציפוי, הדיו או הצבע) חייב להרטיב באופן מלא את פני השטח (המודבק) שאותם מדביקים.
הדבקה היא "תהליך" – ולא רק מכונה. כדי להבין את ההבדלים בין שיטות הטיפול המקדים בפלזמה, חשוב להבהיר מונחים דו משמעיים שספקים משתמשים בהם לעתים לצורכי שיווק. תכנון הציוד, הפונקציונליות וטוהר הפלזמה משתנים באופן ניכר בין יצרנים, ולכך השפעה מהותית על איכות הטיפול, על ביצועי המוצר ועל אורך חיי המדף.
The SABREEN Group הייתה הראשונה לרשום פטנט על טיפול מקדים בפלזמת קורונה של פני שטח פולימריים תלת ממדיים עבור התקנים אלקטרוניים צבאיים (US505186, 1991). למעלה מ-40 שנות ניסיון מעשי של SABREEN בהדבקה, בדבקים, בכימיה של מדעי פני השטח, בטיפולים מקדימים בפני השטח, בתהליכי הדבקה, במצבי כשל הידבקות, בבדיקות אנליטיות, בפולימרים, בתהליכי יציקה ובאינטגרציית מערכות מבטיחות מצוינות בתהליכי הדבקה איתנים.
מומחים בהדבקה ובטיפול מקדים בפלזמה
- בחינת כל שלב בתהליך – מהיציקה ועד ההרכבה
- הערכת מגוון טיפולים מקדימים בפלזמה (ציוד באתר)
- מדידה מדויקת של גורמי תהליך קריטיים – לפי תקן ASTM
- זווית מגע, אנרגיית פני שטח
- בדיקות במדיח כלים
- הידבקות, לכידות, מצב כשל
- ריפוי ומדידת פרופיל
- שחיקת Taber, שריטות ופגמי פני שטח
- עובי ציפוי רטוב ויבש
- עמידות כימית
- התיישנות מואצת והתיישנות UV
- זיהוי בעיות שורש קריטיות ואימות הפתרון
יישום פתרונות תהליך בשיטת 6-Sigma
טיפולים מקדימים בפלזמה לניקוי פני השטח של חומרים ולהפעלה כימית
טיפולים מקדימים בפלזמה בפני השטח של פולימרים לשיפור ההדבקה
שינוי פני השטח של פולימרים בפלזמת להבה לצורך הדבקה
טיפול מקדים בפני השטח באמצעות UV/אוזון לשיפור ההידבקות של פולימרים
יישומי הידבקות כוללים:
- הדבקת פלסטיק, חומרים מרוכבים ומתכות
- ציפויי פלסטיק ומתכת
- הדפסת הזרקת דיו
- הדפסה על יריעות פולימריות
- ציפויים הידרופוביים / הידרופיליים
- התקנים מיקרופלואידיים
- ציפויים על פלסטיק, זכוכית ומתכות
- טפלון / PTFE
בעיות נפוצות ביישום התהליך כוללות:
- הדרכה טכנית
- בחירת הדבק
- מרקם
- אחסון חלקים
- חלקים מזוהמים
- שכבת יסוד כימית
- היעדר הגנה על הידיים
- טמפרטורה ולחות
- טיפול מקדים לא אחיד
- ערבוב
- צמיגות
- עובי שכבה רטובה ויבשה
- לחץ הידוק
- מתכון ריפוי
- ריפוי בתנור
- בקרת איכות
וובינר נבחר מאת Scott Sabreen
בוובינר מוקלט זה תקבלו הבנה טובה יותר של המדע העומד מאחורי הטיפול המקדים בפני השטח של סוגי פלסטיק שונים, ותלמדו כיצד לקבוע מהם הפתרונות הטובים ביותר לאתגרי ההידבקות שלכם.
הנושאים הנסקרים:
- כשל הידבקות לעומת כשל לכידות
- מדוע נדרשים טיפולים מקדימים למצעי פלסטיק בעלי אנרגיה נמוכה
- השפעת תהליכי היציקה הראשוניים על ההידבקות
- כיצד לבחור את תהליך הטיפול המקדים המתאים ביותר
- אבחון, איתור ופתרון תקלות ומתן פתרונות
- שיטות ייצור לפי "נוהגים מיטביים"
- מקרי בוחן מהשטח
מדוע נדרש טיפול מקדים בפני השטח?
לחומרי פלסטיק יש אנרגיית פני שטח נמוכה ותכונות הידבקות בין פאזית נמוכות בעת הדבקה עם דבקים, ציפויים, דיו וצבעים. טיפולים מקדימים בפלזמה בפני השטח משמשים לקידום ההידבקות בין מצעי פלסטיק שקשה להדביק, וחמצון (שינוי) פני השטח בפלזמה מסוג "פאזת גז" הוא שיטת השינוי הנפוצה ביותר, ואף הוכח כיעיל מאוד, חסכוני ובטוח לסביבה. בחירת השיטה שיש ליישם ביישום נתון עשויה להיות מאתגרת. הבנת המדע הבסיסי של זוויות מגע, של הרטבת פני השטח ושל הפעלה כימית מאפשרת לפתור כמעט כל בעיית הדבקה, גם בחומרים הפולימריים והאלסטומריים הקשים ביותר להדבקה.
מהו חמצון (שינוי) פני השטח בפלזמה מסוג "פאזת גז"?
איזה תהליך פלזמה מתאים ביותר ליישום שלכם? לחצו על הכפתורים שלהלן כדי ללמוד על כל שיטה.
פני שטח הידרופיליים
פני שטח הידרופוביים
הרטבה חלקית
זווית המגע היא הזווית, הנמדדת בדרך כלל דרך הנוזל, שבה ממשק נוזל-אדים פוגש ממשק מוצק. זווית המגע מכמתת את יכולת ההרטבה של פני שטח מוצקים על ידי נוזל, באמצעות משוואת Young.
בדיקת התנהגות הנוזל על פי זווית המגע הסטטית בלבד עלולה להוביל לפרשנות שגויה של תוצאות ממשק הנוזל/מוצק ושל פתרון בעיות ההדבקה. הסיבה לכך היא שתהליכי ייצור תעשייתיים מתנהלים בפועל בתנאים דינמיים ולא סטטיים. לכן חשוב להבין את זווית המגע הדינמית (DCA). זוויות מגע מושפעות בדרך כלל הן משינויים בכימיה של פני השטח והן משינויים בטופוגרפיה של פני השטח.
זווית המגע המתקדמת רגישה במיוחד לרכיבים בעלי האנרגיה הנמוכה (הבלתי משונים) של פני המצע, ואילו הזווית הנסוגה רגישה יותר לקבוצות המחומצנות בעלות האנרגיה הגבוהה שנוצרו בטיפולים המקדימים בפני השטח. לפיכך, הזווית הנסוגה היא המדידה האופיינית ביותר לרכיב המשונה של פני השטח לאחר הטיפולים המקדימים, כפי שנמדד באמצעות תמיסות dyne. לכן חשוב למדוד הן את זווית המגע המתקדמת והן את זווית המגע הנסוגה בכל החומרים שפני השטח שלהם שונו.
כאשר טיפה מחוברת לפני שטח מוצקים ופני השטח מוטים, הטיפה תזנק קדימה ותחליק כלפי מטה. הזוויות הנוצרות מכונות בהתאמה הזווית המתקדמת (θa) והזווית הנסוגה (θr). תקן ASTM D724 מתאר שיטות למדידת DCA באמצעות ציוד מתקדם (טנסיומטרים אופטיים וגוניומטרים) לניתוח זוויות מגע מתקדמות ונסוגות על בסיס ניתוח צורת הטיפה ומסתה.
זוויות מגע דינמיות θr ו-θa
הסיבות היסודיות לכך שקשה להדביק סוגי פלסטיק רבים הן היותם חומרים הידרופוביים ולא קוטביים, אינרטיים כימית ובעלי יכולת הרטבה ירודה של פני השטח – כלומר, אנרגיית פני שטח נמוכה. בעוד שתכונות הביצוע ההידרופוביות האלה (דחיית מים) אידיאליות עבור מתכנני חלקים המחפשים תכונות כאלה, הן מהוות מכשול עבור יצרנים הנדרשים להדביק חומרים כאלה. הדבקה איתנה מחייבת בדרך כלל פני שטח "הידרופיליים". כדי שתתרחש הידבקות מיטבית, הדבק (הציפוי, הדיו או הצבע) חייב להרטיב באופן מלא את פני השטח (המודבק) שאותם מדביקים.
"הרטבה מלאה" משמעה שהנוזל זורם ומכסה את פני השטח כדי למקסם את שטח המגע ואת כוחות המשיכה בין הדבק לבין פני השטח המודבקים. כדי שנוזל ירטיב פני שטח ביעילות, אנרגיית פני השטח של הדבק חייבת להיות נמוכה מאנרגיית פני השטח של המשטח המודבק או שווה לה. לחלופין, יש להעלות את אנרגיית פני השטח של המצע.
נניח טיפת נוזל אחת המונחת במנוחה (בשיווי משקל) על פני שטח מוצקים ושטוחים. הזווית הנוצרת בין פני השטח המוצקים לבין הקו המשיק לפני השטח העליונים בנקודת הקצה נקראת זווית המגע; זוהי הזווית (?) העוברת דרך הנוזל בין הקו המשיק בנקודת המגע לבין הקו האופקי של פני השטח המוצקים. צורת הבועה או הטיפה נובעת מהכוחות המולקולריים שבאמצעותם כל הנוזלים, על ידי כיווץ פני השטח, נוטים לעצב את הנפח הכלוא לצורה בעלת שטח הפנים הקטן ביותר. הכוחות הבין מולקולריים המכווצים את פני השטח מכונים "מתח פנים". מתח פנים, שהוא מדידה של אנרגיית פני השטח, מבוטא ביחידות dynes/cm (SI N/m).
ככל שאנרגיית פני השטח של המצע המוצק גבוהה יותר ביחס למתח הפנים של הנוזל (מים, דיו הדפסה, דבקים וחומרי אנקפסולציה, ציפויים וכדומה), כך תשתפר יכולת ההרטבה שלו וזווית המגע תקטן (איור 1 בעמוד 2). ככלל, הידבקות מקובלת מושגת כאשר אנרגיית פני השטח של המצע גבוהה בכ-8 עד 10 dynes/cm ממתח הפנים של הנוזל.
"הרטבת פני שטח" בפני שטח הידרופיליים לעומת הידרופוביים
ביישומים רבים די בבחינת זווית המגע הסטטית בשיווי משקל באמצעות תמיסות dyne בהתאם לנוהל בדיקה מתועד. ערכות יישום או "עטים ותמיסות dyne" מספקים מידע שימושי, אך אינם מדידה מדויקת של מתח הפנים. מדידות מתח פנים עשויות להשתנות במידה ניכרת בין אנשים (טכניקת הביצוע) ולפי פרשנות התנהגות הנוזל ב"מרכז". ידוע כי עטים ותמיסות dyne הם מחוונים כיווניים להבדלים משמעותיים במתח הפנים, ומסוגלים לזהות פני שטח "טובים" ו"גרועים" להדבקה במחיר חסכוני. תמיסות dyne בבקבוקים עשויות להיות עדיפות על עטים בשל בעיות זיהום הנובעות משימוש חוזר.
השיטה הטובה ביותר לבדיקת איכות פני השטח:
מכשיר Surface Analyst™ 2001 הוא התקן דיגיטלי כף יד למדידת זוויות מגע בקו הייצור ללא שימוש בתמיסות dyne כימיות. השיטה אינה הרסנית, ולכן ניתן להמשיך ולעבד את החלק כרגיל – בשונה מבדיקה בתמיסות dyne שבה החלק נפסל. ה-Surface Analyst™, שהומצא על ידי BTG Labs, תוכנן כדי להעמיד טכנולוגיית מדידה מדויקת של פני השטח לרשות טכנאי רצפת הייצור בתהליכים שבהם מצב פני השטח קריטי, כגון הדבקה, צביעה, ציפוי, הדפסה וניקוי מזהמים. באמצעות טכניקה מוגנת בפטנט הנקראת "שיקוע בליסטי", המכשיר מניח על פני המצע טיפת מים מטוהרת במיוחד.
על סמך נפח הטיפה ושטחה, המכשיר מחשב את זווית המגע של המים מול פני שטח נתונים. המכשיר מספק למשתמש משוב מיידי בדמות ערך מספרי או התראת עובר/נכשל. נתוני הבדיקה שהמכשיר מספק מאפשרים למשתמשים לקבוע אם המצע הוכן כראוי לתהליכי הידבקות, כתחליף לתמיסות dyne ההרסניות. יחידת כף היד פועלת בכל כיוון ומתאימה לפני שטח חלקים או בעלי מרקם, כגון TPO מגורען. ניתן להשתמש בנתונים האלה לשיפור מתמיד של התהליך, לזיהוי סטיות איכות שעשויות לבשר על בעיות מתקרבות או לאיתור הגורם הקריטי לכשלי מוצר.
מכשיר Surface Analyst של BTG Labs. התמונות באדיבות BTG LABS (513.469.1800).
קיימת נטייה חזקה אצל יצרנים להתמקד רק בזוויות מגע או במדידות הרטבה אחרות כמנבא היחיד לבעיות הדבקה ולביצוע בדיקות פני שטח שגרתיות. הפונקציונליות הכימית של פני השטח חשובה לא פחות, שכן באמצעותה פני שטח הידרופוביים מופעלים והופכים לפני שטח הידרופיליים הניתנים להדבקה. תהליכי טיפול מקדים לחמצון פני השטח בפאזת גז, בשיטת "פריקה זוהרת", משמשים להפעלה כימית של פני השטח. תהליכים אלה מאופיינים ביכולתם לייצר "פלזמת גז", גז ריאקטיבי במיוחד המורכב מאלקטרונים חופשיים, מיונים חיוביים ומחלקיקים אחרים. פלזמות מתוארות לעתים קרובות כמצב הצבירה הרביעי של החומר. ככל שמסופקת אנרגיה, מוצקים נמסים לנוזלים, נוזלים מתאדים לגזים וגזים מיוננים ל"פלזמות".
במדע הפיזיקה, המנגנונים שבהם נוצרות פלזמות אלה שונים זה מזה, אך השפעתם על יכולת ההרטבה של פני השטח דומה. התגובה הכימית והפיזיקלית הבסיסית המתרחשת היא שאלקטרונים חופשיים, יונים, מצבים מטא יציבים, רדיקלים וקרינת UV הנוצרים בפלזמה יכולים לפגוע בפני השטח באנרגיות המספיקות לשבירת הקשרים המולקולריים על פני רוב המצעים הפולימריים. כך נוצרים על פני הפולימר רדיקלים חופשיים ריאקטיביים מאוד, שבתורם יכולים ליצור קשרים, לבצע קישור צולב, או בנוכחות חמצן להגיב במהירות וליצור קבוצות פונקציונליות כימיות שונות על פני המצע. קבוצות פונקציונליות קוטביות שעשויות להיווצר ולשפר את יכולת ההדבקה כוללות קרבוניל (C=O), קרבוקסיל (HOOC), הידרופרוקסיד (HOO-) והידרוקסיל (HO-). אפילו כמויות קטנות של קבוצות פונקציונליות ריאקטיביות המשולבות בפולימרים עשויות להועיל מאוד לשיפור הפונקציונליות הכימית ויכולת ההרטבה של פני השטח. כמו כן, ניתן להשתמש בשכבות יסוד ובממסים כימיים ובשחיקה מכנית (לרבות מרקם תבנית היציקה) לבדם או בשילוב עם טיפולים מקדימים.
מידת הטיפול המקדים ואיכותו לצורך חוזק הידבקות איתן מושפעות מניקיון פני השטח של הפלסטיק. פני השטח חייבים להיות נקיים כדי להשיג טיפול מקדים מיטבי והידבקות טובה בהמשך. מקורות זיהום על פני המוצר המעכבים את הטיפול כוללים לכלוך, אבק, גריז ושמן. חומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך כגון סיליקונים, חומרי שחרור מתבנית וחומרים למניעת החלקה מזיקים במיוחד להדבקה. גם טוהר החומר הוא גורם חשוב. יתר על כן, תרכובות מסוימות, מסיסות או בלתי מסיסות, המשמשות בפיגמנטים ובצבענים עלולות לפגוע בהידבקות.
חיי המדף (התדרדרות הטיפול עם הזמן) של פלסטיק מטופל תלויים בסוג השרף, בניסוח ובסביבת האחסון. חיי המדף של מוצרים מטופלים מוגבלים בשל נוכחותם של חומרים מחומצנים בעלי משקל מולקולרי נמוך (LMWOM) כגון נוגדי חמצון, מרככים, חומרי החלקה וחומרים אנטיסטטיים, צבענים ופיגמנטים, מייצבים וכדומה. חשיפת פני שטח מטופלים לטמפרטורות גבוהות מגבירה את ניידות השרשרת המולקולרית. ככל שניידות השרשרת גבוהה יותר, כך מתיישן הטיפול המקדים מהר יותר. פני שטח שטופלו בפלזמה מתיישנים בקצבים שונים ובמידה משתנה בהתאם לגורמים בסביבה שמסביבם. מאפייני ההתיישנות וחיי המדף באחסון חיוניים לתהליכי הייצור. לפני שטח מופעלים עשויים להיות חיי מדף של שעות, ימים, חודשים או יותר. מומלץ להדביק, לצפות, לצבוע או לעטר את המוצרים בהקדם האפשרי לאחר הטיפול המקדים.
יש להכיר בכך שכל שיטת טיפול מקדים בפני השטח מותאמת ליישום מסוים ועשויות להיות לה יתרונות ייחודיים ומגבלות אפשריות. לקבלת תוצאות איתנות, שקלו את הגורמים הבאים:
- פולימרים מגיבים באופן שונה לתהליכי חמצון. סוג המצע הפולימרי ודרישות הביצועים בשימוש הסופי הם קריטיים לקביעת שיטת הטיפול המקדים.
- האם המצע (המוצר המיועד לטיפול) מוליך? לדוגמה, גופי מחברים אלקטרוניים מפלסטיק שאינם מורכבים – ללא פיני מגע מתכתיים – ניתנים לטיפול חשמלי, ואילו במחברים מורכבים עלולות להתרחש בעיות של קשתות חשמליות.
- גיאומטריית החלק – קל יותר לטפל בפני שטח שטוחים בהשוואה לשקעים עמוקים, להטיות קיצוניות ולאי סדירויות צורה אחרות. קשה לבצע בדיקות הרטבה בשטחים קטנים ועל פני שטח בעלי מרקם עמוק.
- אוטומציה בשינוע חומרים: רצועות ושרשראות מוליכות עלולות לגרום לקשתות חשמליות בפריקת קורונה חשמלית קלאסית ובמכשירי טיפול נקודתי. לחלופין, שקלו שימוש בלהבה, בפלזמת גז קר או בפלזמה אטמוספרית במתח נמוך.
- הימנעו מטיפול יתר. פני שטח שחומצנו בפלזמה באופן מוגזם עלולים לפגוע בתהליכי ההרכבה שבהמשך הקו, כגון איטום או ריתוך בחום.
- לא כל ציוד הטיפול המקדים שווה בערכו. בחנו את איכות המערכות הבנויות בעת פעולתן. בתהליכי טיפול חשמליים, התבוננו באחידות פריקת הפלזמה; בטיפול בלהבה, שקלו את ההבדלים בין מבערי סרט לבין מבערים עם פתחים קדוחים ואת רכיבי מערכת הבעירה; בפלזמת גז קר, בחנו את איכות בניית התא, את מדפי האלקטרודות ובעיקר את יצרן משאבת הוואקום.
חספוס פני השטח הוא מידת אי האחידות של פני שטח מוצקים, מתחת לסדר הגודל של צורתם או גליותם אך מעל אי הסדירות של מבני סריג הגבישים.
מידת החספוס משפיעה על יכולת ההרטבה של המוצק. מכיוון שחספוס כרוך בהגדלת שטח הפנים, הוא משפיע על יכולת ההרטבה של המוצק, על זווית המגע של הנוזל ועל ההידבקות.
נוהל זה מתאר שיטה לבדיקה ולמדידה של מתח ההרטבה של פני השטח (כלומר אנרגיית פני השטח) של מצעי פלסטיק באמצעות עטי סימון dyne.
יש לבצע בדיקות הרטבת פני שטח מיד לאחר הטיפול המקדים (פריקת קורונה, טיפול בלהבה, פלזמת גז RF). פני שטח מטופלים רגישים לזמן ומושפעים מתנאי הסביבה כגון טמפרטורה ולחות. פני השטח של המצעים חייבים להיות נקיים לצורך הידבקות מיטבית. לכלוך, אבק, שמני ידיים ואצבעות, מוצרים מבוססי סיליקון ומזהמים אחרים מעכבים את ההידבקות ועלולים לגרום לתוצאות בדיקה שגויות.
1.0 חומרים / ציוד
- עטי סימון dyne – רמות זמינות: 30, 32, 34, 36, 38, 40, 42, 44, 46, 48, 50, 52, 54, 56, 60
- המוצרים המיועדים לבדיקה
- כפפות פלסטיק
- מגבוני Chemwipes או מגבות נייר
- מדי טמפרטורה ולחות
- אזור עבודה נקי
2.0 שיטה
- רשמו את טמפרטורת הסביבה ואת הלחות.
- בחרו עט dyne ברמה 60 והסירו את המכסה.
- הניחו את המוצר המיועד לבדיקה על משטח שטוח ולחצו בחוזקה את קצה המרחן של עט הסימון על המוצר עד שהתמיסה נמשכת אל הקצה.
- בנגיעה קלה, העבירו את העט פעם אחת לאורך פני השטח שטופלו כדי למרוח שכבת נוזל דקה.
- מומלץ לבצע העברות מקבילות. עודף תמיסה יגרום לקריאה שגויה.
- שימו לב לזמן שחולף עד שהנוזל מתפרק לטיפות. יש להתבונן בהתנהגות הנוזל במרכז הנוזל.
- אם הנוזל אינו מתפרק לטיפות לאחר שתי (2) שניות, אנרגיית פני השטח נחשבת ל-60 dynes לכל הפחות. עברו לשלב 2.7. אם הנוזל מתפרק לטיפות בפחות משתי (2) שניות, חזרו על הבדיקה עם עט dyne ברמה הנמוכה הבאה. ייתכן שיידרשו התאמות בתהליך הטיפול המקדים.
- הבדיקה מסתיימת כאשר כל פני השטח משיגים את תוצאות ההרטבה הרצויות.
- השליכו כנדרש את המוצרים שנבדקו.
בקשו הצעת מחיר ללא עלות
Scott Sabreen — נשיא ומהנדס ראשי, עם למעלה מ-30 שנות מומחיות. צרו קשר עוד היום כדי לדון ביישום שלכם ובפתרונות SABREEN, ללא עלות וללא התחייבות. הביאו אלינו את האתגרים הקשים ביותר שלכם.
טלפון: +1 972-820-6777
